דרור עמרני

עמרני דרור

מגישה את עצמי במקוריות, בערבים סוחפים מלאי הומור.

לאחר ש"עשיתי-דרך", הבנתי שהחיים הם "חתיכת סיפור", יש בהם הכל, מכל וכל.

מחלומות של ילדה קטנה, ההולכת שבי אחרי רועה רכוב על סוס, הנושף מנגינות לחליל.

דרך סיפור החזרה בתשובה של בעלי, (ככל שהוא יותר "התכסה" ככה אני "התפשטתי").

כשהוא כבר מצא, אני חיפשתי בבארים, בפאבים, בחוץ-לארץ ובמרחבי האינטרנט.

והאמת?

את השמחה האמתית, מצאתי, כשהתחלתי לבנות טאבונים מחרא של חמורים כמו סבתא שלי.

חזרתי להיות הילדה הקטנה, שכל רצונה לשחק ולצחוק. במעשה הזה, הרגשתי ש"חזרתי הביתה".

אני יודעת שאני מצחיקה את אלוהים ו"על הדרך" גם את עצמי.

אבל הכי מרגש אותי שאני מצחיקה את הילדים שלי, שלושה בנים בוגרים, שלא מבינים מאיפה אימא שלהם "קופצת עליהם" ורוצה להיות מתופפת בהרכב שלהם.

אני כותבת ומספרת מתוך אהבה גדולה, הומור, שנינות ובעיקר, מתוך מודעות: שלחיות באותנטיות, זה כל הסיפור.

פעם מישהו שאל אותי: מי את? עניתי לו: אני לא יודעת! 

אני מגששת ומחפשת...וכשאמצא? אחזיר ציוד.

אני רק יודעת להגיד שאני לא סנדי קרופורד וגם לא סנדי בר,
אני לא בלונדינית ולא גבוהה,
אני לא אירופאית אמריקאית,
אני לא דוקטורנטית ולא אשת עסקים.

אין לי סיליקון בשדיים וגם לא בוטוקס בשפתיים,
וכן...אני אוהבת ללכת עם ביקיני. למה? ככה בא לי!

אני כל-כך אוהבת את זורבה בגלל הפשטות והאמת והספונטאניות והשמחה, שנובעת מטוב הלב.

אני אוהבת את זורבה, הסירטאקי, האכסטזה, הריקוד.
וכשאני זורבה? אלוהים צוחק אתי.
לא בגלל שהעולם מצחיק. ממש לא! בגלל שאלוהים נותן יד לאלה שיכולים להתרומם ולראות הכול ממעוף הציפור....   

ולהגיד: קומדיה