לבחירת המאמר שלך:

טכניקת הוויתור

טכניקת הוויתור

חשיבה יצירתית - טכניקת הויתורבדרך כלל הנטייה הטבעית שלנו היא לקחת. אנחנו רוצים לקחת לעצמנו הצלחה, עושר, זוגיות טובה ומה לא...אבל מה יקרה אם ננסה לתת או להפסיק לקחת? כולנו גם יודעים שכדי להצליח אנו צריכים להשקיע מאמץ. אם אנו רוצים רעיון חדש/ זוגיות חדשה או הצלחה כלכלית בעבודה? אין ספק שעלינו לעשות מעשים, וכבר כתבתי בעבר על חשיבות העשייה. עלינו כל הזמן לבחון כיוונים חדשים ודרכים נוספות כדי להגיע להצלחה מקסימאלית, אך יחד עם זאת, בשלב מסוים, עלינו לזכור לעשות LET GO, כלומר לעשות הפסקה מכל חשיבה ועשייה בתחום המסוים בו השקענו מאמץ. אופן פרדוכסלי דווקא השימוש בהפסקה עשוי להביא אותנו לפתרון יצירתי ולהצלחה המיוחלת. תת-המודע שלנו זקוק להפסקה כדי "לנקות" את החשיבה המודעת והעמוסה בפרטים. גם כשאנו ישנים או עוסקים בפעילות שונה, הרי שתת- המודע שלנו ימשיך "לעבוד" ולחשוב בשבילנו, ולמרבה הפלא יתכן שהפתרון או ההצלחה המיוחלת יופיעו במקום הכי לא צפוי ובזמן הכי לא נוח...אבל ההצלחה לבסוף תגיע.אלברט איינשטיין למשל סיפר כי את ההמצאות הגדולות שלו הוא המציא בזמן שהיה מתגלח..., ואילו הסופרת אגאתה כריסטי סיפרה כי את העלילות לספריה המצוינים היא הייתה ממציאה דווקא תוך כדי שטיפת כלים...גם ממציא הדפוס יוהנס גוטנברג ניסה לחשוב על דרכים רבות כדי למצוא תשובה לשאלה כיצד ניתן להפעיל מספיק לחץ כדי להדפיס עמוד שלם בבת-אחת ובמהירות? התשובה הגיעה רק לאחר שנטל הפסקה ממשימתו, וביקר בפסטיבל בציר היין. שם הוא הבחין במכבש ששימש לסחיטת המיץ מהענבים וזה כבר נתן לו את הרעיון ואת התשובה. מזלו של גוטנברג שיחק לו. "במקרה" הוא ביקר בפסטיבל היין, ו"במקרה" הוא הבחין במכבש. האומנם מדובר במקריות או שאולי מדובר בתהליך יצירתי מכוון? אני סבור שלא מדובר במקריות אלא בתהליך מסודר של פריצת דרך מחשבתית. כדי לשפר את היצירתיות שלנו וגם את מזלנו הטוב עלינו "לפתוח חסימות" ולעשות LET GO דווקא בזמן שזה קשה או בזמן שאנו להוטים להמשיך באותו אופן שאנו רגילים לחשוב או לעשות. לעשות הפסקה לאחר עבודה אינטנסיבית (ההיגיון שלנו עשוי לשאול: אם לא נעבוד כיצד נוכל להרוויח?), לעשות הפסקה זמנית מחיפוש אובססיבי אחרי בן זוג ...וכדומה. זכרו: בהתחלה יש להשקיע מאמץ, אך בשלב מסוים מומלץ לעשות "LET GO", כלומר להפסיק לחשוב על כך. לוותר. להרפות. לשחרר. אופטימיות, סבלנות וגם ודאות כי ההצלחה תגיע הם בהחלט מרכיבים חשובים נוספים. אמונה וודאות כי האדם יצליח להתגבר על הקושי הם בעצם המפתח לכך שהדבר אכן יקרה. אם לאדם יש חוסר ודאות והוא מלא בספקות, מה הסיכוי שהוא יצליח? התשובה: סיכוי קלוש. לעומתו, אדם שמאמין ויודע בביטחון ובוודאות כי הקושי והחוסר שהוא כרגע חווה הם רק עניין זמני וחולף, והוא אופטימי ומאמין שתגיע תקופה טובה יותר, כי אז סיכוייו להצליח הם גדולים, והוא אכן מצליח להתגבר ולהגיע לתקופה טובה יותר. באופן מפתיע דווקא פעולה של עצירה, שמיטה, ויתור וכדומה ? היא זו שתגרום להצלחה ולמציאת הפתרון המיוחל. לפעמים רעיון טוב או פתרון מעניין עולים במוחנו דווקא לאחר שהפסקנו לחשוב עליו ועסקנו בכלל במשהו אחר (פעילות ספורטיבית/מקלחת/צפייה בסרט). פעולת ההפסקה או הויתור היא פעולה שנוגדת את הטבע האנושי ולפעמים גם את ההיגיון האנושי, אך היא צופנת בתוכה חוכמה גדולה. אם תוותר על חלק מכספך לטובת הזולת - בסופו של דבר תקבל יותר. אם תשמוט את הגאווה שלך... אם תשמוט הרגלים מסוימים...אם תשמוט לרגע את התגובות האוטומטיות / צורת החשיבה / הרגלי העבודה ועוד... מומלץ להשתמש ב"טכניקת הויתור" גם כדי להגיע להצלחות יצירתיות. המצאות רבות הומצאו כתוצאה משימוש בטכניקה זו. כך למשל הומצא השלט לטלוויזיה (השאלה שנשאלה הייתה: אולי "נוותר" על הכפתורים בטלוויזיה?) חברת ויזה כ.א.ל שאלה: אולי אפשר "לוותר" על צבירת הנקודות בכרטיס האשראי?. בלונדון יש מסעדה בה אתה יכול לאכול כפי יכולתך וגם לשלם כפי רצונך - כלומר בעלי המסעדה "ויתרו" על מנה קבועה והם גם "ויתרו" על תעריף קבוע ? אבל כאמור לפעמים דווקא מתוך "הויתור" נוצרות הצלחות גדולות. טכניקת הויתור יוצרת הדמיה של קושי משום שברגע שויתרנו על מרכיב חשוב במערכת ? באותו הרגע נוצר קושי, אולם כבר כתבתי בעבר כי למעשה בכל קושי מסתתרת הזדמנות לשינוי יצירתי מוצלח יותר עבורנו. נסו גם אתם להשתעשע במחשבה מה יקרה אם "נוותר" על מרכיב חשוב בחיינו האישיים (אפילו כזה שאנו בטוחים שאי אפשר להסתדר בלעדיו). מה יקרה למשל אם נוותר על המכשיר הנייד שלנו ? על הטלביזיה? על העיתון ? על דברים אחרים "חשובים" בחיינו? הכותב:רפאל כהן. מומחה ומרצה בחשיבה יצירתית. מחבר רב המכר "האיש שהצליח לשנות את הסרט".

קול המרצים
קול המרצים
למה אנחנו צריכים מרצה למוטיבציה?

למה אנחנו צריכים מרצה למוטיבציה?

אני לא יודע איזו מבין השאלות הבאות באה קודם: "למה אני קיים?" או "למה צריכים אותי?". לא תמיד הן באות יחד. מה שאני כן יודע הוא שמדובר בשאלות שונות לגמרי והתשובה לשאלה הראשונה היא איננה התשובה לשאלה השנייה. אני מאמין שכל אדם שמבין שגדולה היא לא הגורל שלו אלא הבחירה שלו ובוחר בגדולתו, שואל את עצמו את שתי השאלות הללו. במונחים של התפתחות אישית אם תרצו, "למה אני קיים" זו שאלה של ייעוד, כלומר בשביל מה נולדתי, מהי המטרה המרכזית של חיי, מה באתי לשרת בעולם. לעומת זאת, "למה צריכים אותי" זוהי שאלה של ערך או הערכה עצמית. במונחים עסקיים-כלכליים, "למה אני קיים" זו שאלה של היצע, "למה צריכים אותי?" זו שאלה של ביקוש. כל אדם שבוחר להיות גדול מתעמת מתישהו בדרכו עם השאלה השנייה ומשכנע את עצמו למה כל כך צריכים אותו, שהרי אחרת אין לו זכות קיום ובטח שלא זכות שגשוג. רק לאחר ששכנע את עצמו ללא כל צל של ספק שהצורך בו ובשירות שהוא מציע תוך כדי שהוא חי את ייעודו, הוא כל כך קריטי וחיוני. רק לאחר מכן הוא יוכל לשכנע אחרים (או לגרום להם להשתכנע בעצמם) שהם צריכים אותו. רק אז יוכל להיכנס להיכל התהילה, זה שכולם רוצים להיכנס אליו, ההיכל שבו אתה מרוויח שפע של כסף מלעשות מה שאתה הכי אוהב בעולם. איך כל זה קשור אל מרצה למוטיבציה? וידויו של מרצה למוטיבציה כאחד שענה על שתי השאלות ועל אחת כמה וכמה, בחר במקצוע ייחודי, לא כזה ששומעים כל יום, הרגשתי צורך להסביר את הצורך. ובכן, למה אנחנו בני האדם זקוקים לשירותו של מרצה למוטיבציה? אני רוצה להצביע במאמר זה על שלוש סיבות עיקריות למה אנחנו צריכים מרצה למוטיבציה: הסיבה הראשונה שבגללה אנחנו צריכים מרצה למוטיבציה לסיבה הראשונה אני קורא "קול חיובי". למה אני מתכוון? לצערי, אנחנו חיים בעולם שבו מספרים לנו הרבה יותר על המגבלות שלנו מאשר על הפוטנציאל שלנו. מה שאומר שאנחנו מסתובבים בעולם הזה ומה שאנחנו שומעים כל הזמן זה את אותם קולות שליליים של אנשים מהסביבה, של אמצעי התקשורת וכדומה. תוסיפו את כל הקולות השליליים האלה אל "הקול השלילי האישי" שגם ככה נמצא אצל מרביתנו בראש ורק יושב שם ומחכה להטיח בנו אשמה, ביקורת, פחד, ספקות וחששות, ותקבלו מתכון לאיכות חיים נמוכה מאוד (וזה ניסוח מחמיא...). הקולות השליליים האלה נכנסים למוח שלנו ומשפיעים על המחשבות שלנו. מאחר והמחשבות שלנו משפיעות על הרגשות שלנו ועל הפעולות שלנו, התוצאה היא שאנחנו משיגים תוצאות נמוכות ונמצאים רוב הזמן במצב רוח ירוד וברמת אנרגיה מאוד נמוכה. במצב כזה ברור שאין לנו מוטיבציה לעשות מה שאנחנו רוצים לעשות ובטח ובטח שלא לעשות מה שמביא תוצאות גבוהות. מרצה למוטיבציה מביא איתו "קול חיובי", זה בדיוק הקול שאנחנו צריכים. שהרי מה שאנחנו מכניסים למוח קובע במידה רבה את מה שהגוף שלנו מוציא לפעולה. הסיבה השנייה שבגללה אנחנו צריכים מרצה למוטיבציה לסיבה השנייה אני קורא "להשחיז את הגרזן" ומשמעותה למידה. אחד המפתחות לחיים של הצלחה, אושר והגשמה, לחיים בריאים, הוא למידה מתמשכת. ברגע שאנחנו מפסיקים ללמוד ולצמוח, לא רק שהתפוקה שלנו יורדת בצורה דרסטית, אלא אנחנו "מתכלים" במובן מסוים. מרצה למוטיבציה חושף בפנינו ידע חדש, ידע מעורר השראה, ידע שלא לימדו אותנו בבית הספר וגם לא באוניברסיטה. עובדה ידועה היא שברגע שהמוח שלנו נחשף לידע חדש, הוא לעולם לא יחזור למצבו המקורי, כלומר אנחנו נהיה במסלול של צמיחה והתפתחות. הידע הזה לא רק מעניק לנו השראה ומוטיבציה לפעול, אלא גם ביטחון ואמונה בעצמנו, בפוטנציאל שלנו וביכולות שלנו. אמנם מרצה למוטיבציה מטרתו העיקרית היא לעורר מוטיבציה, אך מוטיבציה היא יותר האפקט או ההקשר של מה שהוא עושה. התוכן או התמצית של עבודתו היא בלהעביר ידע, ידע טרנספורמטיבי. הידע הזה הכרחי כי הוא גורם לנו להיות יותר ממה שאנחנו וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים לפני שנעשה יותר ולפני שנשיג יותר- קודם כל אנחנו צריכים להיות יותר. הידע הזה מגביר את רמות ההבנה והמודעות שלנו, מה שמביא גם לאיכות חיים גבוהה יותר. הידע הזה יותר מכל ידע אחר הוא הכרחי ליצירת רמת ההצלחה שאנחנו רוצים ולהגברה מתמדת של אותה רמת הצלחה. אך הידע הזה כשלעצמו אינו מוביל להצלחה עד שהוא לא מיושם. מה שמביא אותי לסיבה השלישית בגללה נדרש מרצה למוטיבציה: הסיבה השלישית שבגללה אנחנו צריכים מרצה למוטיבציה תומאס אדיסון אמר שאם היינו עושים באמת את הדברים שאנחנו יכולים לעשות, היינו מדהימים את עצמנו. כמה מכם יודעים מה לעשות ועדיין לא עושים את זה? כמה מכם מתכננים אינסוף תוכניות מבלי להוציא לפועל אף לו אחת מהן או אחוז קטן מאוד מהן? למה? אני בטוח לחלוטין שאחת התשובות היא חוסר מוטיבציה. למה אתם חושבים שארגונים רבים ברחבי העולם כבר השכילו להבין את הצורך הזה ומשתמשים לעתים קרובות בשירותו של מרצה למוטיבציה. הארגונים האלה מחויבים להצליח, הם מחויבים להשיג ולשמור על רמה גבוהה של ביצועים ולהפיק תוצאות יוצאות דופן. ולכן, הם מבינים שצריך איש מקצוע שיגרום לאנשים שלהם לא רק לזוז, אלא לזוז בצורה יוצאת דופן. לפעול בצורה כזו שממנה כולם מרוויחים. איך מרצה למוטיבציה מעורר מוטיבציה? איך זה בדיוק קורה? מרצה למוטיבציה הוא אדם שניחן בכישרון מאוד גדול ופיתח מיומנויות גבוהות להעניק לאנשים השראה ולעורר מוטיבציה. מרצה למוטיבציה יודע לחבר אנשים למקורות האנרגיה האינסופיים מהם נשאבת מוטיבציה גבוהה לפעול ולעשות. הוא מצליח לגעת באנשים, לעורר בהם את גדולתם, להעצים ולהניע אותם לקום, לגדול ולעשות. הידע שהוא מעביר ובעיקר הדרך שבה הוא מעביר את אותו ידע גורמים למוח שלנו לגירוי ממריץ ולהפרשה של מה שנקרא "מוליכים עצביים" (סרוטונין, דופמין ונוראפינפרין). התוצאה היא הגברה משמעותית של רמת האנרגיה בכלל ורמת האנרגיה המחשבתית בפרט. מה שמוביל את כל הגוף להיות במצב של ויברציה גבוהה במיוחד שמושכת אלינו את מה שאנחנו רוצים ובו זמנית גורמת לנו לפעול כדי להתקדם אל מה שאנחנו רוצים. "אומרים שמוטיבציה היא לא משהו שנשאר. גם מקלחת לא, בגלל זה אנחנו ממליצים לעשות אותה יומיום" (Zig Ziglar) אנחנו בהחלט צריכים מרצה למוטיבציה אנחנו בהחלט צריכים מרצה למוטיבציה, אנחנו צריכים מרצה למוטיבציה גם כי דרוש האדם הזה שיסתכל עלינו מהצד ויראה לנו את הפוטנציאל שלנו. זה אבסורד, אבל את הפוטנציאל הזה קל לנו לראות באחרים אך קשה לנו יותר לראות בעצמנו. באהבה ובהערכה :)

יואב זילכה
יואב זילכה