אלצהיימר- לעכב את ירידת המסך
שם המרצה: ד"ר ניצן קוזלובסקי
תחום ראשי:
פילוסופיה ומדע
תחום משני:
מוח האדם
שפות:
עברית, אנגלית
עברית, אנגלית
עם העלייה בתוחלת החיים בעולם, מספרם של חולי דמנציה בכלל ושל חולי אלצהיימר בפרט הולך ועולה וצפוי להגיע לעשרות מיליונים בעשרות השנים הקרובות. עולם המחקר הרפואי עסוק כיום ,יותר מאי פעם, בהתחקות אחרי מהלך המחלה ובמרוץ למציאת דרכים חדשניות ויעלות להתמודד אתה. מה הם החידושים המחקריים האחרונים בתחום? האם יש כבר דרכים יעילות לאבחן אותה עוד לפני הופעת התסמינים? והאם אפשר כבר היום למגר אותה?.
למה אנחנו חייבים לישון בכלל? האם יש לכך השפעה נוספת מעבר למנוחת גופינו? מדוע המוח חולם בלילה? איזה אזורים במוח פעילים בזמן שאנו חולמים, ישנים שינה עמוקה או לפני שאנחנו מתעוררים? מה ניתן לעשות כדי לשפר את איכות השינה? האם יש מקום להתערבות כימית ( על ידי כדורים) בשינה? ולבסוף, האם יש דרך לקצר את זמן השינה כדי לעמוד בדרישות העולם המודרני?
כאשר אנחנו מרגישים שיש איום על חיינו, אמיתי או מדומה, המוח מפעיל מנגנון מורכב של התמודדות עם האיום ומעביר את הגוף ל"טייס אוטומטי". המנגנון האבולוציוני הזה משותף לכל היצורים החיים ומטרתו לשמור עלינו. אבל מה קורה במצבי לחץ של החיים בחברה המודרנית? כאשר אנחנו צריכים להתמודד עם בוס מעצבן, אם בעיות של גירושים, עם לחץ של הצלחה ופרנסה?
האם ההרגשה הטובה שאנחנו חשים כאשר אנחנו אוכלים מאכל טעים, קוראים ספר טוב או רואים אדם אהוב היא משהו תרבותי או שהיא מחווטת במוח שלנו? מתי תחושת הנאה והרגשה טובה הופכת להתמכרות? האם כל אדם יכול להתמכר או שצריך מערך מוחי מסוים לשם כך? האם ניתן להיגמל מכל התמכרות?
מה למוח ולמה שאנחנו אוכלים? האם אנחנו שולטים על סוגי המזונות שאנחנו אוכלים או שהמוח מכוון אותנו לצרוך דברים מסוימים? האם העיסוק המתמיד בדימוי הגוף הוא חלק שמוכתב על ידי המוח או שהוא רק תכתיב תרבותי? מדוע לא מצאו עד היום את גלולת הפלא שתהפוך אותנו רזים לתמיד?
האונה הקדמית היא השולטת, בין היתר, על החשיבה המודעת, על שיקול הדעת, על מידת המוסר והצדק שלנו. אך היא גם שולחת ומקבלת מסרים מאזורים האחראיים על הרגש במוח. כיצד החלקים הללו מתקשרים אחד עם השני? האם כל מה שאנחנו עושים או מחליטים תמיד נובע משיקולים הגיוניים או שלפעמים אנחנו מחליטים מתוך הרגל, דחף או פחד מהתוצאה?
כיום, בעידן של גלובליזציה כאשר שעות העבודה מתארכות ואנשים נדרשים לביצועים מהירים, מבריקים ומדויקים כמעט בכל שעות היממה, האם יש מקום לחשוב על שיפור מלאכותי של ביצועי המוח? האם נוכל בעתיד הלא רחוק, על ידי נטילת גלולות, לשפר את יכולת הריכוז, החשיבה האנליטית שלנו כדי שנעמוד בדרישות שוק העבודה העתידי?
האם פחד הוא רגש או תגובה? האם יש אזורים מיוחדים במוח הגורמים לנו לתגובת פחד? האם הדבר נורמאלי? מתי פחד הופך לחרדה? מתי חרדה הופכת לחרדה משתקת ולמה זה קורה? מה בין רמות של מולכים עיצביים במוח לבין מנגנוני הפחד? האם דיכאון הוא סוג של חרדה ופחד? האם יש לזה צד גנטי או השפעה סביבתית? האם דרך התרופות הנוגדות דיכאון אפשר ללמוד על מנגנוני המחלה ולטפל בה טוב יותר?
האם הנטייה של בני שני המינים ליהנות מעיסוקים חברתיים שונים, ואולי גם להעדיף מקצועות שונים, מעידה על הבדלים גנטיים במבנה המוח וביכולותיו? או האם הבדלים אלו אינם אלא ביטוי לתהליכים חברתיים והיסטוריים? האם קיימים בכלל הבדלים אמתיים בכישורים אינטלקטואליים בין נשים לגברים, ואם כן - באילו תחומים ובאילו כיוונים?