המאמר מציע לקרוא את יצירת הביכורים של נתן אלתרמן, הספר "כוכבים בחוץ" כיחידה רצופה אחת - ולא כסדרה של שירים.
הטיעון מבוסס על כך שסיומי השירים לכאורה אינם חותמים לגמרי את השירים ומשאירים פתח להמשך.
המאמר הופיע במוסף הספרות של "מעריב" וניתן לקרוא אותו באתר הספרייה הלאומית.
למאמר בספרייה הלאומית לחץ כאן