פרטי מרצה

אוהד ריטרבנד
שם מרצה : ריטרבנד אוהד
סווג : מרצה  * יועץ  * 
תחומי הרצאות : חשיבה הסתברותית   שיפוט בתנאי אי וודאות  
סלולארי :054-9344499
דואר אלקטרוני : ritter@012.net.il

הזמנת מרצה

הזמן מרצה

על המרצה

ריטרבנד אוהד
מרצה לשיפוט בתנאי אי-וודאות

אודות אוהד:
· חוקר בשיפוט אינטואיטיבי וחשיבה ההסתברותית בחיי היומיום
· בעל תואר ראשון בהוראת המתמטיקה במכללת לוינסקי
· תואר שני בהוראת המתמטיקה באוניברסיטה תל אביב
· מנחה בתכנית הטלוויזיה "חיזוקים" להכנה לבחינות הבגרות במתמטיקה
· מורה למתמטיקה במכינות קדם אקדמיות ובמכללות להנדסאים
· מורה למתמטיקה בבתי ספר אקסטרנים, בתי ספר תיכוניים ועוד

הרצאת הדגל:

בין חשיבה היוריסטית לרציונאליות אקולוגית

טעויות בשיפוט שכולנו עושים מדי יום ביומו

אי-ודאות היא אחד מתנאי היסוד של חיינו. איננו יודעים אם יהיה יום נאה מחר, אם נסתדר במקום עבודה חדש, אם ערך השקל יעלה ואם הקיצוץ המוצע בתקציב מסכן את ביטחוננו. ובכל זאת, אנו נדרשים לקבל החלטות התלויות במאורעות הללו: עלינו לבחור מה ללבוש, האם להישאר במקום העבודה הנוכחי, כיצד להשקיע את חסכונותינו ובאיזו עמדה פוליטית לתמוך. ואולם, לא זאת בלבד שאיננו יודעים בוודאות מה יקרה בעתיד, אין לנו גם דרך בדוקה להעריך את הסיכויים, שהמאורעות הללו יתרחשו.

בעשרות השנים האחרונות ערכו הפרופסורים כהנמן וטברסקי מחקרים שהציגו מישגים בשיפוט שכולנו עושים בחיי היום-יום. המודל הקוגניטיבי שהם מתארים נקרא חשיבה היוריסטית: האדם מבצע החלטות על סמך 'כללי אצבע' החשופים להטיות. על עבודתם זכו בפרס נובל לכלכלה לשנת 2002.

לאחרונה קמו חולקים על מודל זה: כיצד יתכן שנמצא במחקרים כי ציפורים בוחרות אילו אגוזים לפצח ואיילים תרים אחר מזון על-פי כללי הסתברות מורכבים, ואילו האדם טועה בחישובים הסתברותיים פשוטים? כתשובה לכך פותח מודל הרציונאליות האקולוגית: יש לבחון את החשיבה האנושית על פי הסוגיות ההשרדותיות אותן היא אמורה לפתור.

מטרת ההרצאה היא להציג את אותן טעויות הסתברותיות שכולנו עושים מדי יום ביומו. ההרצאה קלילה וקולחת, מתאימה כמעט לכל גיל וכוללת השתתפות פעילה של הקהל.

בין הנושאים שיועלו בהרצאה:
מישגים ברפואה ובמשפט היש 'יד חמה' בכדורסל?כשל המהמר
פרדוקס סימפסוןמנגנון העיגוןדילמת 'עשינו עסק'
השפעת השיעור הבסיסיכשל הצירוף

דוגמא לסוגיה מתוך ההרצאה:רשת בתי הקפה "אלונה" מפרסמת כי לטובת רווחתם של עובדיה היא מקפידה על הכלל:

"אם עובד עבד במוצאי-שבת, הוא יקבל חופשה ביום ראשון"

בפניך 4 כרטיסי עובד, בצד אחד רשום אם העובד עבד במוצאי-שבת, ובצד השני רשום האם קיבל חופש ביום ראשון. רק צד אחד של הכרטיסים גלוי בפניך. מותר לך להפוך רק 2 כרטיסים. איזה 2 כרטיסים תבחר להפוך?

אודות אי-ודאות
הדיון בשאלה האם בני-אדם הם יצורים רציונאליים היה נחלתה של הפילוסופיה במשך כאלפיים שנים, עד הצטרפותם של פסיכולוגים לפולמוס העתיק במאה האחרונה. עם הצטרפותה, הציבה הפסיכולוגיה קריטריון חדש לבחינת הרציונאליות האנושית והוא השוואת הביצועים האנושיים במטלות היסק שונות לביצועיים המנובאים על ידי מודלים נורמטיביים, שמקורם בלוגיקה, במתמטיקה ובסטטיסטיקה.

עד לשנות השבעים במאה העשרים רווחה הדעה כי האדם הוא סטטיסטיקן אינטואיטיבי. משמע, האדם מבצע שיפוטים במטלות תאור, היסק וניבויי, התואמים מודלים נורמטיביים, מתחשב במשתנים הנכונים ובכיוון הנכון, אך מגלה שמרנות בהיסקיו.

בשנות השבעים, חל מפנה בדעה הרווחת לגבי אופי ההיסק האנושי, עם פרסום מחקריהם של כהנמן וטברסקי בנושא היוריסטיקות והטיות. במאמר נסקרו תוצאות מחקרים המעידות על כך שכאשר האדם עורך היסקים בתנאי אי-ודאות, הוא משתמש במספר עקרונות היוריסטיים המצמצמים את המורכבות הנדרשת להערכת הסתברות ולניבוי ערכים, לאופרציות שיפוטיות פשוטות או לקיצורי דרך שכונו היוריסטיקות. מקבל ההחלטה מצרף את המידע הרלוונטי במוחו ומגיע למסקנה כזאת או אחרת באופן אינטואיטיבי. במקרים רבים התהליך הזה משרת אותנו היטב, אבל לפעמים האינטואיציה האנושית גורמת להטיות בשקלול הנתונים ולהסקת מסקנות שגויות.

לגישת החשיבה ההיוריסטית קמו מתנגדים רבים, רובם חסידי הגישה האבולוציונית, שטענו שזו אינה מסבירה את ההתנהגות האנושית בהקשרה האקולוגי. לדעת האבולוציוניים, מקור ההטיות בשיפוט שנמצאו במחקרים הוא בהנחיה לבצע שיפוטי הסתברות למאורע יחיד במקום שיפוטי שכיחויות המבוססים על דגימה טבעית. האבולוציוניים הציגו הסברים חלופיים אפשריים לממצאים וראיות המפריכות את הטענה הפסימית, כי כושר ההסקה האנושי המסתמך על היריסטיקות, הטיות ועקרונות חשיבה מוטעים אינו עולה בקנה אחד עם חשיבה רציונאלית זו הנובעת מחוקי הלוגיקה, המתמטיקה ותורת ההסתברות. בנוסף, חקר שיפוט והערכה בתנאי אי-ודאות בקרב בעלי-חיים בשני העשורים האחרונים העלה, כי בעלי חיים בעלי מערכת עצבים זעירה, כמו דבורים וציפורים, מצליחים היכן שבני אדם נכשלים. מחקרי צפייה בהתנהגות חיפוש ואיתור מזון בקרב בעלי חיים מצביעים על קיומן של התנהגויות שיפוט בתנאי אי-ודאות נכונות ומכוילות, שיפוטים שבני אדם כשלו בהם במחקרי גישת היוריסטיקות וההטיות. הייתכן שבני אדם אינם בעלי חיים רציונאליים, ודבורים כן?

אוהד ריטרבנד
מכבי 9ב' נס ציונה 74046
נייד: 054-9344499
 

Ewise marketing