פרטי מרצה

אהרון אריאל לביא
שם מרצה : אריאל לביא אהרון
סווג : מרצה  * יועץ  * 
תחומי הרצאות : חברה   יהדות   כלכלת המשפחה  
סלולארי :055-553-0548⁩
טלפון :09-7678899
דואר אלקטרוני : office@kolhamartzim.co.il

הזמנת מרצה

הזמן מרצה

על המרצה

אהרון אריאל לביא
מרצה, מומחה ליהדות, כלכלה וסביבה
 
אודות אהרון לביא:
· עורך הספר "על הכלכלה ועל המחיה" העוסק ביהדות, חברה וכלכלה, וספרים נוספים בתחומי היהדות והסביבה ועשרות מאמרים.
· ממייסדי גרעין שובה שבעוטף עזה ורשת נטיעות: קהילות משימתיות של בעלי תשובה.
· בעבר חבר מחלקת המחקר של התאחדות הסטודנטים הארצית ועורך 'רפורמת הצעירים'.
· ממייסדי מרכז 'הליכות עולם' ליהדות וסביבה ועמותת 'טבע עברי'
· מייסד ומנהל מיזם 'חצים' שבנגב, העוסק בפעילות חברתית בפריפריה.
· פעיל מזה שנים רבות במאבקים סביבתיים וחברתיים מגוונים.
· בעל ניסיון רב בהדרכה ובהעברת הרצאות.

טיפ אישי:
הקב"ה נותן ליהודים גשמיות, והם עושים ממנה רוחניות (האדמו"ר הזקן).
 
הרצאות:
 
תורת המשחקים בתלמוד
הצגה וניתוח של סוגיות מהתלמוד בהן ניתן לראות תובנות של חז"ל הדומות להפליא לתובנות אליהן הגיעה תורת המשחקים המודרנית. ההרצאה כוללת מבוא כללי לתורת המשחקים ולתלמוד (במידת הצורך ולפי הקהל), ומתבססת, בין השאר, על עבודותיהם של פרופ' ישראל אומן (זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2005) ושל פרופ' יעקב רוזנברג (לשעבר ראש המחלקה לכלכלה באונ' בר-אילן).
 
תורת המשחקים וקבלת החלטות בקבלה ובחסידות
נציג ונבחן את התיאוריות הקיימות בתחום קבלת ההחלטות, ונראה כיצד ניתן לשפוך עליהן אור חדש ולהציע כיווני-מחשבה יצירתיים מתוך מחשבת פנימיות התורה. הכוונה איננה למודלים אזוטריים לרכישת ידע אלא לפיתוח כלי-עבודה קוגניטיביים בעלי פוטנציאל לשיפור וייעול תהליכי החלטות מורכבות, כגון בעסקים, בחיי המשפחה, ניהול מדיניות ועוד.
 
יהדות וכלכלה
ניתוח מעמיק של סוגיות כלכליות תשתיתיות, תורת המשחקים, תיאוריה כלכלית, מבנה החברה ומדיניות רווחה לאור מקורות היהדות בכיוונים שמרביתם טרם נחקרו. על בסיס אסופת מאמרים בעריכת איתמר ברנר ואהרן אריאל לביא, בהוצאת ראובן מס, שיצאה לאור בתשס"ט (2008).
 
ההתחממות הגלובאלית והמקורות
ניתוח רעיוני-תרבותי של ההתחממות הגלובאלית. כיצד ניתן להתייחס אליה, להתמודד עמה ואולי אף לצמוח מתוכה לאור מקורות היהדות. ההרצאה כוללת גם מבוא מדעי כללי לתופעת ההתחממות הגלובאלית והצגה של התיאוריות השונות בתחום.
 
תורת הנפש לאור הקבלה והחסידות
פסיכולוגיה וקבלה, מבוא כללי להכרת נפש האדם באופן רוחני, שכלי ורגשי לאור חכמת הקבלה והחסידות. לאנשים חושבים המעוניינים להבין את האדם, לא רק למיסטיקנים.
 
יהדות ואקולוגיה
שורשי התפיסה הסביבתית ביהדות, השוואה עם תפיסות אחרות בעולם, החידוש שבתפיסה היהודית והרלבנטיות שלה לימינו. על בסיס לימוד רב שנים, בין השאר במרכז 'הליכות עולם' ליהדות וסביבה, וכן על בסיס טור קבוע בנושא שהתפרסם בעיתונות לאורך תשס"ז-תשס"ח (2007-2008) וספר בנושא שעתיד לראות אור בשנה הבאה. בהתאם לצורך ניתן לכלול בהרצאה גם מבוא כללי למשבר הסביבתי וההתחממות הגלובאלית.
 
נטיעות חברתיות, על קהילות ייעוד מתחדשות ברוח היהדות
מראשית שנות ה-90 פוקד את מדינת ישראל גל של התיישבויות אידיאולוגיות מסוגים שונים (קהילות ייעוד), על רקע המשבר החברתי ולאור צמצום המעורבות והאחריות של המדינה ומוסדותיה במרקם החברתי. ההתארגנויות הללו נתפסות כניצנים של חלוציות מתחדשת, ששורשיה בהתחדשות של היהדות עצמה בארץ-ישראל. בהרצאה זו נבחן את השורשים הרעיוניים של תופעה מרתקת זו, אשר רובם נמצאים במקורות יהודיים, ואת האופן בו היא מחדשת מושגים מן העבר היהודי. נבחן את ההשלכות של תופעה זו על עצם ההתחדשות היהודית בארץ, את היכולת שלה לחבר חלקים הולכים וגדלים מהעם לתהליכי ההתחדשות ואת האתגרים העומדים בפניה. מבוסס על מחקר שנערך במסגרת המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
 
מאין אנו שותים - היהדות ומשבר המים
משבר המים הנו מצד אחד משבר חומרי חריף, אבל יש לו גם משמעויות תודעתיות, רוחניות וחינוכיות מרחיקות-לכת. בסדנה נתבונן במקורות שונים העוסקים במשבר המים, במים כאב-טיפוס למשאב בעיני חז"ל, ובנקודת-מבט חסידית על המשבר ומשמעותו. הסדנה יכולה לכלול גם מבוא מדעי למשבר המים הנוכחי במדינת ישראל, ובסיומה עצות להתמודדות עמו.
 
כשם ששתלו לי אבותיי - נציבות הדורות הבאים
נציבות הדורות הבאים הנה גוף שתיפקד בתוך הכנסת במטרה לייצר ראייה רחבה של ההתרחשות החקיקתית ולבקר אותה מתוך מחשבה ארוכת-טווח על טובת הדורות הבאים. הנציבות הוקמה בשנת תשס"א (2001) אך בוטלה כבר בתש"ע (2010), חרף מאבק עיקש של ארגוני צעירים וסביבה (בהובלת התאחדות הסטודנטים וארגון הגג של ארגוני הסביבה). לכאורה, הסיבה המרכזית להקפאת הנציבות היתה התנגשות בין חשיבתה לטווח הארוך לבין אינטרסים קצרי-טווח של חלק מהפוליטיקאים. אך עיון מעמיק בסוגייה מגלה שלדעת חברי-כנסת רבים הנציבות היוותה איום על מעמדם שכן היה מדובר בהכנסה של גורם מקצועי, שאיננו נבחר ואיננו עומד לביקורת הציבור, לתוך תהליכי קבלת ההחלטות של הדרג הנבחר.

סוגיית הנציבות מפגישה באופן מרתק במיוחד שאלות העוסקות במומחיות ומהותה, מעמדו האובייקטיבי של המחקר המדעי, השפעת המחקר המדעי על תהליכי קבלת ההחלטות, יחסי-הכוחות במשטר הדמוקרטי, טכנולוגיה וחשיבת עתיד (דטרמיניזם טכנולוגי מול קונטינגנטיות) ועוד. מבוסס על עבודת מחקר שנעשתה במסגרת המחלקה למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן.

התחדשות וחיוניות בחינוך היהודי דרך עיסוק בסביבתנות ובשאלת האדם והטבע
הרצאה זו בוחנת את האפשרות להתחדשות בחינוך היהודי, וחיזוק החיוניות התרבותית היהודית, דרך החייאה של מרכיב מהותי בתוכה: היחס אל הטבע וניצול ראוי של הסביבה. בהקשר זה ישנם שני כיוונים: (א) הבאת החניך לכדי מודעות לטבע ושמירה עליו דרך תרבותו היהודית; ו-(ב) הבאת החניך לכדי חידוש העניין שלו בהשתייכות לקבוצה התרבותית היהודית וחיזוק מחוייבותו לערכיה ולעקרונותיה המרכזיים דרך חשיפתו למודעות לטבע ולחשיבה הסביבתית הקיימים בתרבותו. זאת מתוך ההנחה שקיים בתרבות היהודית תוכן ייחודי בדבר שאלת האדם והטבע שלא זכה לעיסוק משמעותי מאות בשנים, ועצם העיסוק המחודש בו יכול להפיח חיות מחודשת. בנוסף, בדורנו קיימת ממילא משיכה לעיסוק בתחום הסביבתי ולכן יצירת מסגרת חינוכית לעיסוק בשאלות אלו, דרך התרבות היהודית, יכולה להוות זרז להגברת חיוניותה. אנו נתמקד בכיוון השני.

בהרצאה נציג הן מודל תיאורטי לחינוך סביבתי-יהודי והן ממצאים מארגונים שכבר פועלים להטמעת תכנים אלו במערכת החינוך. מומלץ במיוחד לאנשי חינוך בכל המסגרות.

מנהיגות מבוזרת: מבט מבפנים על התהוות המחאה והנהגתה בראי טכנולוגיית הרשת
המחאה החברתית של קיץ תשע"א תפסה את רובנו לא מוכנים, כך נדמה, ובכלל זה את התאחדות הסטודנטים הארצית שלמרות זאת הפכה לאחד הגורמים הדומיננטיים בתוכו. המבוכה אליה נקלעו כל הארגונים שעסקו במחאה וניסו להוביל אותה, שמהותה פער בין המודלים להנהגה שהארגונים מכירים מהעבר לבין המודלים שהתגבשו תוך כדי המחאה ואומצו על-ידי הציבור. כיווני חשיבה ראשוניים שעלו הנם שהמחאה חשפה רצון ויכולת מצד חלקים נרחבים בחברה ליצירת התנהלות המבוססת על הנהגה רשתית. ברשת, במובן זה, כל איבר קובע את רמת המעורבות שלו בעצמו והמרכזיות של אדם או ארגון נקבעת בהתאם ללגיטימציה שמעניקים לו שאר השותפים. דינמיקה זו תודגם סביב ההתנהלות במאהלים והקשרים ביניהם, סביב מיזמי השולחנות העגולים ודברים נוספים, תוך השוואה למאבק המקביל בארה"ב (Occupy Wall Street) על בסיס סיור מחקרי ושיחות שנערכו גם שם.

מבוסס על מחקר שנערך במסגרת מחלקת המחקר של התאחדות הסטודנטים בישראל.

השכלה, עיסוק:
בעל תואר ראשון בכלכלה וגיאוגרפיה מאוניברסיטה העברית בירושלים
מסיים לימודי תואר שני במחלקה למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן ומתחיל לימודי דוקטורט
לומד לרבנות במכון הגבוה לתורה באונ' בר-אילן ובתכנית ההכשרה לרבנים בתפוצות של מכון שטראוס-עמיאל
עוסק בייזום, ליווי וקידום קהילות משימתיות בארץ, וביוזמות חברתיות במספר תחומים.

ניסיון, התמחות:
בעל נסיון של כ-12 שנים בהדרכה ובהעברת הרצאות, העביר הרצאות בנושאים שונים בכנסים רבים, בסדנאות במקומות שונים ומול קהלים מגוונים - מנוער ועד מבוגרים, דתיים כחילונים.

מתמחה ביהדות, כלכלה וחברה; מחקר במדעי החברה; ליווי קהילות וניהול תהליכים חברתיים.

Ewise marketing