הרצאת הדגל:

אי-ודאות היא אחד מתנאי היסוד של חיינו. איננו יודעים אם יהיה יום נאה מחר, אם נסתדר במקום עבודה חדש, אם ערך השקל יעלה ואם הקיצוץ המוצע בתקציב מסכן את ביטחוננו. ובכל זאת, אנו נדרשים לקבל החלטות התלויות במאורעות הללו: עלינו לבחור מה ללבוש, האם להישאר במקום העבודה הנוכחי, כיצד להשקיע את חסכונותינו ובאיזו עמדה פוליטית לתמוך. ואולם, לא זאת בלבד שאיננו יודעים בוודאות מה יקרה בעתיד, אין לנו גם דרך בדוקה להעריך את הסיכויים, שהמאורעות הללו יתרחשו.

בעשרות השנים האחרונות ערכו הפרופסורים כהנמן וטברסקי מחקרים שהציגו מישגים בשיפוט שכולנו עושים בחיי היום-יום. המודל הקוגניטיבי שהם מתארים נקרא חשיבה היוריסטית: האדם מבצע החלטות על סמך 'כללי אצבע' החשופים להטיות. על עבודתם זכו בפרס נובל לכלכלה לשנת 2002.

לאחרונה קמו חולקים על מודל זה: כיצד יתכן שנמצא במחקרים כי ציפורים בוחרות אילו אגוזים לפצח ואיילים תרים אחר מזון על-פי כללי הסתברות מורכבים, ואילו האדם טועה בחישובים הסתברותיים פשוטים? כתשובה לכך פותח מודל הרציונאליות האקולוגית: יש לבחון את החשיבה האנושית על פי הסוגיות ההשרדותיות אותן היא אמורה לפתור.

מטרת ההרצאה היא להציג את אותן טעויות הסתברותיות שכולנו עושים מדי יום ביומו. ההרצאה קלילה וקולחת, מתאימה כמעט לכל גיל וכוללת השתתפות פעילה של הקהל.

בין הנושאים שיועלו בהרצאה:

-מישגים ברפואה ובמשפט

-היש 'יד חמה' בכדורסל?

-כשל המהמר

-פרדוקס סימפסון 

-מנגנון העיגון   

-דילמת 'עשינו עסק'

-השפעת השיעור הבסיסי

-כשל הצירוף